החלטה בתיק בר"ע 2075/06

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת  בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט צור), בגדרה נדחו טענות מוקדמות שהועלו על ידי המבקשים.

המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשים. בכתב ההגנה שהוגש על ידי המבקשים הועלו טענות שונות, ובהן טענת התיישנות, טענת מעשה בית דין וטענה הנוגעת לשאלת פיצול הסעדים. המשיבה לא הגישה כתב תשובה.

בית המשפט עיין בכתבי הטענות, ועל אף שלא הוגשה לו בקשה למחיקת ההליך על הסף או לדחייתו, הוא החליט להידרש לטענות המוקדמות. בית המשפט עשה כן גם בלא שהוגש לו כתב תשובה על ידי המשיבה. בהחלטה מיום 27.1.05 ציין בית המשפט כי עיון בכתבי הטענות מלמד כי הועלו טענות מקדמיות "שראוי לברר אותן כבר בתחילת הדרך". בית המשפט הורה למשיבה להתייחס לטענות המוקדמות שהופיעו בכתב ההגנה, והוא חייב אותה לעשות כן בכתב.

המשיבה מסרה את תגובתה לטענות שהופיעו בכתב ההגנה של המבקשים, ועל יסוד כתב ההגנה ותגובתה של המשיבה, ניתנה החלטה ביום 22.3.05. בהחלטה זו דחה בית המשפט את הטענות המקדמיות שהעלו המבקשים.

ביום 3.1.06 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת. באותה ישיבה העלו המבקשות טענות נוספות. בהחלטה שניתנה ביום 12.1.06 דחה בית המשפט גם טענות אלה. בית המשפט חזר על החלטתו בנוגע לטענת ההתיישנות, ובנוסף דחה טענה, לפיה בהתייחסות המשיבה לטענות שהופיעו בכתב ההגנה היה משום שינוי חזית. בית המשפט ציין כי "כל עוד לא החלו ההוכחות ואנו מצויים במסגרת של קדמי משפט אין מניעה שבעל דין ימלך בדעתו ויבהיר נושא מתוך התביעה".

ברגיל, בית משפט מוסמך לעלות טענה במסגרת קדם המשפט מיוזמתו, אף אם לא הוגשה לו בקשה לדחיה או למחיקה על הסף, ובלבד שאותן טענות עולות מתוך כתבי הטענות של הצדדים. יפים לעניין זה דבריו של המשנה לנשיא ש' לוין בע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2) 706, שם נאמר:

ההליך שהתנהל לפני בית המשפט נתקיים בגדר קדם משפט, שבגדרו אין בית המשפט מנהל את הדיון בהתאם לשיטה האדברסרית והשופט יכול, ואף צריך, לנקוט יזמה ולהכין את התיק העיקרי לדיון כפי שהדבר נראה לו, "במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו..." (תקנה 140). בקדם המשפט רשאי בית המשפט לתת החלטות ביניים אף ביזמתו הוא, ולהיזקק לבקשות שבעלי הדין העלו לפניו אף ללא בקשות בכתב, ובלבד שניתנה לבעל הדין שכנגד אפשרות סבירה להגיב.

נראה כי בית המשפט רשאי להעלות טענות אלה גם בדרך של החלטה כתובה, ולאפשר לצדדים לטעון בעניין בכתב. יחד עם זאת, שומה על בית המשפט לקבוע הסדר אשר ימנע קיפוח של בעלי הדין. כאשר בית המשפט מאפשר לתובע להגיב בכתב על טענות שהועלו בכתב הגנה, שומה עליו לאפשר גם לנתבע להגיב לאותה תגובה של התובע. בלא מתן תגובה כזו ניתן לכאורה יתרון לתובע. הנתבע העלה את טענתו בכתב ההגנה בתמצות ובקיצור, התובע הגם שלא התייחס לטענה בכתב התשובה, מגיש סיכומים ביחס לאותה סוגיה ולנתבע לא ניתנת אפשרות תגובה מתאימה.

עם זאת, המבקשים לא הגישו בקשת רשות ערעור על אותה החלטה, והגשת בקשת ארכה בשלב זה של הדיון אין לה מקום. זאת מכיוון שגם אם דחה בית המשפט את הטענות המוקדמות בשלב זה, יוכלו המבקשים לחזור ולהידרש לטענות אלה בתום שמיעת הראיות. כידוע רשאי בית המשפט לשוב ולהידרש לשאלת מעשה בית דין ולשאלת ההתיישנות, גם בעת מתן פסק הדין ולאחר ששמע את מלוא הראיות וקיבל לידיו את סיכומי הצדדים.

הוא הדין גם ביחס לטענות הנוספות שהועלו בשלב קדם המשפט. נכון הוא שאין לעודד פרקטיקה של הרחבת חזית על ידי העלאת טענות תוך כדי מהלך הדיון, גם אם מדובר בשלבים מקדמיים. בדרך כלל ראוי שהדברים ילבשו אופי פורמלי כדי למנוע ויכוחי סרק בין בעלי הדין בנוגע להיקף החזית. יחד עם זאת, נוכח העובדה שהטענה הועלתה במסגרת התייחסות לטענות המוקדמות של המבקשים, ניתן לראות, ולו בדוחק, באותה התייחסות משום כתב תשובה לטענות שהופיעו בכתב ההגנה.

סיכומם של דברים: בית המשפט עורר מיוזמתו את השאלות, משום שעל פניהן הן עוררו צורך בהכרעה מיידית. אגב כך, נפגעו המבקשים משום שלא ניתן להם - כך לפי הטענה - להגיב על סיכומי המשיבה. יחד עם זאת, החלטות הביניים אינן בבחינת סוף פסוק, ועוד יהיה בידי המבקשים לשוב ולהעלות את טענותיהם לאחר שישמעו הראיות. יתר על כן, בעיקרו של דבר, יש לקדם את ההליך המשפטי באופן שיוצגו בו המחלוקות הממשיות שבין הצדדים, ואין להשתמש בסדרי הדין כבלם לבירור אותן מחלוקות. נכון הוא כי ראוי להקפיד על סדרי דין ראויים, ואולם במקרה זה לא קופחו המבקשים, ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום ל' בניסן, תשס"ו (28 באפריל 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: